בחירת דבק אריחים — המדריך המלא: C1, C2, גמיש ומהיר

בחירת דבק האריחים הנכון היא ההבדל בין ריצוף שמחזיק שנים לבין אריחים שמשתחררים ומתנפחים. הסוג נקבע לפי סוג האריח, התשתית, המיקום (פנים או חוץ, יבש או רטוב) וגודל האריח. הסימון על השק בנוי לפי תקן EN 12004 — התקן האירופי שכל יצרן רציני מסמן לפיו, וברגע שמבינים אותו הבחירה הופכת פשוטה.

קריאת הסימון: C1, C2 ומה שאחריהם

הסימון הוא שפה אחת: אות הסוג, דרגת החוזק, ואותיות תכונה.

• C — דבק על בסיס צמנט, הנפוץ בבנייה (D = דבק מוכן לשימוש, R = אפוקסי/רקטיבי).
• C1 — דבק רגיל, חוזק הידבקות מינימלי 0.5 N/mm². מתאים לרוב עבודות הפנים על קרמיקה סופגת.
• C2 — דבק משופר, חוזק הידבקות ‎1.0 N/mm²‎ ומעלה (כפול). נדרש לאריחים גדולים, לפורצלן לא-סופג, לחוץ ולחדרים רטובים.

אותיות התכונה

• S1 / S2 — גמישות. S1 גמיש (עיוות 2.5–5 מ״מ), S2 גמיש מאוד (מעל 5 מ״מ). חשוב על תשתיות שזזות: חימום תת-רצפתי, מרפסות, קירות גבס.
• F — התקשות מהירה, לתיקונים ולריצוף שצריך לדרוך עליו מהר.
• T — עמידות בהחלקה: האריח לא "בורח" מטה בקיר, קריטי בחיפוי קירות.
• E — זמן פתיחה מורחב, לימים חמים ולעבודה על שטח גדול.

לדוגמה, C2 TE S1 הוא דבק צמנטי משופר, נון-סליפ, בעל זמן פתיחה מורחב וגמיש — בחירה בטוחה לפורצלן גדול על קיר.

איך לבחור בפועל

שלוש טעויות נפוצות

• דבק C1 לפורצלן — הפורצלן אינו סופג, ההידבקות חלשה והאריח משתחרר עם הזמן.
• ריצוף על תשתית שזזה בלי דבק גמיש — סדקים ואריחים שבורים.
• חדר רטוב בלי איטום מתחת — הדבק אינו חומר איטום, וזו אחת הטעויות היקרות.

למבחר המלא ראו דבקי אריחים בחנות, ולחדרים רטובים גם חומרי איטום. הנתונים המדויקים לכל מוצר (תצרוכת, עובי שכבה, זמן ייבוש) מופיעים תמיד בהוראות היצרן על השק — עבדו לפיהן.